כל הליך גירושין של בני זוג שיש להם ילדים מחייב באופן אוטומטי התמודדות עם סוגיות הקשורות בילדים – החל ממקום מגוריהם של הילדים, משך הזמן שישהו הילדים עם כל הורה וכלה בהחלטות הנוגעות לבריאותם וחינוכם של הילדים וכן החלטות יום יומיות נוספות.

החלטות בנוגע לילדים יכולות להתקבל באופן משותף ובהסכמה או בסיועו של ביהמ"ש באמצעות החלטות זמניות הקובעות הסדרים מסוימים וכן באמצעות פסק דין.

בעבר, הטרמינולוגיה בכל הקשור לחלוקת הזמנים של ההורים עם הילדים הייתה באמצעות המונחים "משמורת" ו-"הסדרי ראייה". כיום, בתי המשפט דוגלים בשימוש במונחים "אחריות הורית" ו"זמני שהות".

גם בעת הגירושין כל אחד מההורים ממשיך להיות אפוטרופוס טבעי וחוקי של כל אחד מילדיו ואחראי לגידולם, כשחלוקת הזמן בין כל אחד מההורים הינו הנושא שדרוש הסכמה או החלטה.

ישנם 2  סוגים של חלוקת אחריות הורית –

• אחריות הורית משותפת וחלוקת זמן שוויונית בין שני ההורים, כשהילדים מחלקים את הזמן באופן שווה בין שני ההורים.

• אחריות הורית וחלוקת זמן בלתי שוויונית בין שני ההורים.

לעיתים חלוקת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים הינה חלק עיקרי מהמחלוקות בין בני הזוג ולכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי על מנת לקבלת החלטות נכונות, לפעול ביעילות ולמנוע עימותים וחיכוכים.